Shabbath
Daf 80b
משנה: מַצִּילִין סַל מָלֵא כִכָּרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מֵאָה סְעוֹדּוֹת וְעִיגּוּל שֶׁל דְּבֵילָה וְחָבִית שֶׁל יַיִן וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם. אִם הָיוּ פִקְחִין עוֹשִׂין עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר שַׁבָּת. וּלְאֵיכָן מַצִּילִין אוֹתָן לֶחָצֵר הַמְעוֹרֶבֶת. בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר אַף לְשֶׁאֵינָהּ מְעוֹרֶבֶת:
Traduction
On peut sauver un panier rempli de pains, y eut-il pour cent repas, ainsi qu’un gâteau entier de figues sèches, ou un tonneau de vin. On peut aussi appeler d’autres personnes pour les prier d’aider au sauvetage en leur faveur. S’ils sont assez intelligents pour comprendre leur intérêt, ils font le décompte avec le maître après le samedi. Où met-on ces objets à l’abri? Dans une cour jointe par le lien symbolique de l’eruv; selon Ben-Bethera, même dans une cour ordinaire.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מצילין סל מלא ככרות. בבת אחת דהכל בהוצאה אחת ואפי' יש בו מאה סעודות וכן עיגול של דבילה וחבית של יין:
ואומר לאחרים בואו והצילו לכם. וכל אחד ואחד מציל מזון שהוא צריך לו או כלי אחד גדול שמחזיק אפי' הרבה והרי הן שלהן לפי שמן ההפקר הן זוכין:
ואם היו פקחין. כלומר אם המצילין רוצין להחזיר את מה שהצילו לבעל הבית מותר אלא שאם הם פקחין ויודעים שאם ישאלו ממנו שכר עמלם וטרחתם שמותר הוא ליטול דלאו שכר שבת הוא זה שהרי אין כאן מלאכה ולא איסור באין ועושין עמו חשבון לאחר שבת ונוטלין שכרן:
ולהיכן מצילין אותן. אלו מזונות או כלי' שאמרו חכמי':
לחצר המעורבת. עם אותה חצר שנפלה הדליקה בה בן בתירא אומר אף לשאינה מעורבת דסבירא ליה דאף באלו התירו דבר שאינו אלא משום שבות ואין הלכה כבן בתירה דלא אמר כך אלא בכתבי הקודש:
הלכה: מַתְנִיתִין דְּרִבִּי יוֹסֵי דְאָמַר. לְעוֹלָם מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעוּדּוֹת: מִכֵּיוָן שֶׁכּוּלָּהּ גּוּף אֶחָד כְּמִי שֶׁכּוּלָּהּ סְעוּדָה אַחַת.
Traduction
Lorsque la Mishna permet ''de sauver le panier plein'', elle exprime l’avis de R. Yossé, qui dit de sauver toujours la valeur de 3 repas; et est-ce contraire aux autres sages? non, le contenu du panier, comme un gâteau de figues, est censé figurer un corps entier, équivalant à un seul repas.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתא דר' יוסי. מי נימא דהא דקתני סל מלא ככרות כרבי יוסי הוא דאתיא דאמר לעיל לעולם מצילין מזון שלש סעודות וקאמר הש''ס דלא היא דכד''ה היא דמכיון שכולה גוף אחד שהן בסל אחד כמי שכולה סעודה אחת שהרי בבת אחת הוא מוציא:
80b תַּנֵּי. מַצִּילִין לַחוֹלֶה וּלְקָטָן בְּבֵינוֹנִית. וּלְרַעָבְתָן כְּדֵי מָזוֹנוֹ. מְעָֽרְבִין לַחוֹלֶה וּלְקָטָן כְּדֵי מָזוֹנוֹ. וּלְרַעָבְתָן בְּבֵינוֹנִית.
Traduction
On a enseigné (567)Eruvin 30a. que, même pour un malade, ou un vieillard mangeant peu, on peut sauver les rations ordinaires; car, le lendemain, le malade pourra être remis, ou le vieillard dans de nouvelles dispositions d’appétit; et pour l’affamé, on emporte ce que sa faim exige (une grosse part). Pour le repas de l’eruv, on n’assignera au malade ou à son enfant, que ce qu’ils mangent (peu), et à l’affamé une portion ordinaire.
Pnei Moshe non traduit
אני מצילין לחולה ולקטן. אף על פי שאין אוכלין הרבה מצילין להן כשיעור לאדם בינוני ולרעבתן שאוכל הרבה כדי מזונו:
מערבין. גבי עירוב הוא לקולא שמשערין לחולה ולקטן כדי מזונו ולרעבתן בבינונית:
וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם. שֶׁכֵּן דַּרְכָּן לְהַזְמִין אוֹרְחִין בַּשַּׁבָּת.
Traduction
''On peut dire à d’autres de venir sauver aussi des objets'', car c’est l’usage d’avoir des invités à sa table de samedi.
Pnei Moshe non traduit
ואומר לאחרים וכו'. שכן דרכן להזמין אורחים בשבת ולא יהא אלא כמזמין אותן ומצילין להם:
תַּנֵּי. אֵין מַעֲרִימִין. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוֹן אָמַר. מַעֲרִימִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מַצִּיל וְאַחַר כָּךְ מְזַמֵּן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְזַמֵּן וְאַחַר כָּךְ מַצִּיל. מָאן דָּמַר. מַצִּיל וְאַחַר כָּךְ מְזַמֵּן. כְּמָאן דָּמַר. מַעֲרִימִין. וּמָאן דָּמַר. מַצִּיל וְאַחַר כָּךְ מְזַמֵּן. כְּמָאן דָּמַר. אֵין מַעֲרִימִין.
Traduction
On a enseigné: il n’est pas permis d’user de ruse pour sauver un peu plus de nourriture sous prétexte d’inviter des hôtes, par qui on emportera d’autant plus; R. Yossé b. R. Aboun permet de recourir à ce subterfuge. Selon les uns, on peut sauver pour eux le montant de tout ce qu’il faut à leur entretien, puis inviter ses hôtes; selon d’autres, on ne pourra sauver ce qu’il leur faut qu’après les avoir invités. Le premier de ces avis est conforme à celui qui permet d’agir de ruse en ce cas; le second s’accorde avec celui qui le défend.
Pnei Moshe non traduit
תני וכו'. בתוספתא פי''ב פלוגתא היא דגריס שם לא יציל ואח''כ יזמין. כלומר אם מזמין אורחים שיכול להציל יותר וכראוי להן לא יציל וכו' אלא יזמין ואח''כ יציל הציל פת נקיה אין רשאי להציל פת הדראה הציל פת הדראה רשאי להציל פת נקיה ואין מערימין בכך. שירצה להציל בתחלה פת הדראה ויאמר אח''כ שרוצה בפת נקיה ר' יוסי בר' יהודה אומר מערימין בכך. ומייתי הכא לדעת ר' יוסי בר' יהודה. ונראה דה''ג אין מערימין ר' יוסי בר' יהודה אומר מערימין. ור' יוסי בר' בון הכתוב בספרים טעות הוא. אית תניי תני מצילין ואח''כ מזמין אורחים ואית וכו' וקאמר דהני תנאי כהני תנאי דמ''ד מציל וכו' כמ''ד מערימין ולקולא ומ''ד וכו':
אִם הָיוּ פִקְחִין עוֹשִׂין עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר הַשַּׁבָּת. תַּמָּן תַּנִּינָן. מַנִּיחַ טַלִּיתוֹ אֶצְלוֹ וְעוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר שַׁבָּת. תַּמָּן אַתָּ אָמַר. מַשְׁכּוֹנֵיהּ גַּבֵּיהּ. הָכָא מַאי אִית לָךְ. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָארִי. לְכָךְ שָׁנִינוּ. נִקְרָא פִיקֵּחַ.
Traduction
S’ils sont intelligents, ils font le décompte plus tard'', est-il dit ici. Plus loin, il est dit: ''On dépose son manteau en gage chez lui, et l’on règle le compte après le Shabat''; or là, où il est question du dépôt d’un gage, on comprend qu’il y ait un compte à régler; mais comment l’expliquer ici? En effet, dit R. Aba Maré, il a été parlé ici de gens habiles, dont l’intelligence consistera à débattre le lendemain avec le propriétaire ce qui leur est dû pour ce sauvetage.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. לקמן בפ' שואל שאם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון לאחר השבת וקס''ד דהאי חשבון דקתני הכא אהצלה נמי עצמה קאי שעושין עמו חשבון מה שהצילו הלכך פריך בשלמא התם את אמר חשבון ניחא דמשכוניה גבי ועושה עמו חשבון מה שהוא חייב לו על המשכון הכא מאי אית לך למימר חשבון הא את הכל זכו מהפקירא:
לכך שנינו נקרא פיקח. כלומר דמהאי טעמא גופיה נקרא פקח שאם הבעלים מבקשין חשבון אחר השבת שיחזירו לו מה שהצילו אם היו פקחין ויודעים שמן ההפקר הוא שזכו ורוצין לעכב לעצמן הרי הוא שלהן:
תַּנֵּי. אַף מְכַבִּין לְהַצִּיל. מַתְנִיתָה דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר. אֵין דָּבָר מִשׁוּם שְׁבוּת עוֹמֵד בִּפְנֵי כִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ.
Traduction
On a enseigné qu’il est aussi permis d’éteindre pour sauver. Cet enseignement doit être conforme à l’avis de R. Simon, qui dit: une simple défense rabbinique (p. ex. l’extinction) n’a pas de valeur lorsqu’il s’agit de sauver du feu les livres saints.
Pnei Moshe non traduit
תני אף מכבין להציל. תוספתא היא שם מכבין להציל כתבי הקדש אבל לא לתרומה יפה כח הקדש מכח תרומה שהקדש מציל כולו תרומה אין מציל אלא כדרך שמציל מחולין:
מתניתא. הך ברייתא דתוספתא דר''ש היא דאמר בפ' בתרא דעירובין והובא לעיל אין דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקדש. ולר''ש כיבוי אינו אלא משום שבות דמלאכה שאינה צריכה לגופה היא הלכך לדידיה מכבין הדליקה להציל כתבי הקדש:
תַּנֵּי. אַף מְטַמְּאִין לְהַצִּיל. וְהָתַנֵּי. בְּכָל קוֹדֶשׁ לֹֽא תִגָּ֗ע. לְרַבּוֹת הַתְּרוּמָה. הִיא תְרוּמָה הִיא מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. מַאי כְדוֹן. בִּלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בַשַּׁבָּת כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה בַחוֹל.
Traduction
De même, est-il dit, on peut rendre la 2e dîme impure pour la sauver. Mais n’est-il pas dit (568)Sifra à (Lv 13). que la défense (pour le profane) de toucher à rien de ce qui est consacré (Lv 12, 4), s’appliquant à l’oblation sacerdotale, y comprend la 2e dîme! -Comment donc dire que l’on permet de la rendre impure pour la sauver? Est-il permis en somme d’en sauver plus que du profane? -Oui, à condition de ne pas agir le samedi de la même façon qu’en semaine (569)Ci-dessus, (14, 3)..
Pnei Moshe non traduit
תני בברייתא אחריתא אף מטמאין להציל אם אינו יכול להציל את התרומה אלא ע''י שיטמא אותה כגון אדם טמא או כיוצא בזה מטמאין אותה ומצילין:
והתני. בת''כ פ' תזריע בכל קדש לא תגע לרבות את התרומה והיאך נתיר דבר שהוא אסור מן התורה כדי להציל מן הדליקה היא תרומה היא מעשר שני. חדא דינא אית להו וגרסי' להא לעיל בפי''ד בהלכה ג' וכן האי מאי כדון וכו' דאבתרה והתם הוא דשייך ולא הכא ואגב שיטפא דלעיל הועתק זה כאן ולא משני מידי להקושיא על האי ברייתא:
תַּנֵּי. כְּשֵׁם שֶׁמַּצִּילִין מִן הַדְּלֵיקָה כָּךְ מַצִּילִין מִיַּד הַגַּיִיס וּמִיַּד הַנָּהָר וּמִיַּד הַמַּפּוֹלֶת וּמִיַּד כָּל דָּבָר שֶׁאוֹבֵד.
Traduction
On a enseigné: comme il est permis de sauver les objets du feu, de même on pourra les soustraire à l’invasion des païens, ou à l’inondation des fleuves, ou à l’éboulement d’une maison, ou enfin à toute cause de perdition.
Pnei Moshe non traduit
כך מצילין מיד הגייס. בשבת ומיד הנהר וכו' כלומר כשיעור וכדרך שאמרו גבי דליקה כך הוא אם בא להציל מדברים הללו:
Shabbath
Daf 81a
משנה: נָכְרִי שֶׁבָּא לְכַבּוֹת אֵין אוֹמְרִים לוֹ כַּבֵּה אוֹ אַל תְּכַבֶּה מִפְּנֵי שֶׁאֵין שְׁבִיתָתוֹ עָלֵיךָ. אֲבָל קָטָן שֶׁבָּא לְכַבּוֹת אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ שֶׁכֵּן שֶׁשְּׁבִיתָתוֹ עָלֵיךָ:
Traduction
Lorsqu’un étranger vient éteindre l’incendie, on ne lui dit rien dans aucun sens, parce que l’on n’est pas tenu de l’engager au repos; mais si un enfant israélite vient l’éteindre, on ne l’écoute pas, parce que l’on est responsable de son repos.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה או אל תכבה מפני שאין שביתתו עליך שהרי אינו עבדו אלא יניחנו לעשות ואין צריך למחות בידו:
אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו. ודוקא שעושה על דעת אביו שכן שביתתו עליך וימחה בידו אבל אם עושה מדעת עצמו אין ב''ד מצוין להפרישו:
משנה: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס אוֹמֵר פּוֹרְסִין עוֹר שֶׁל גְּדִי עַל גַּבֵּי שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל שֶׁאָחַז בָּהֶם אֶת הָאוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחָרֵךְ. עוֹשִׂין מְחִיצָּה בְּכָל הַכֵּלִים בֵּין מְלֵאִים בֵּין רֵיקָנִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַעֲבֹר הַדְּלֵיקָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר בִּכְלֵי חֶרֶס חֲדָשִׁים מְלֵאִים מַיִם שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְקַבֵּל בָּהֶן אֶת הָאוּר וְהֵן מִתְבַּקְּעִין וּמְכַבִּין אֶת הַדְּלֵיקָה:
Traduction
R. Simon b. Nanas dit: on peut étendre une peau d’agneau sur une caisse, une boîte, ou une armoire (571)Maïmonide a: serra. déjà saisie par le feu, laquelle peau sera seulement roussie en préservant ce qu'elle couvre. On peut aussi, avec tous vases pleins ou vides, établir des séparations pour que l’incendie ne s’étende pas. R. Yossé interdit en ce cas l’emploi de vases d’argile neufs, pleins d’eau, parce qu’ils ne peuvent pas supporter les feu, et, à ce contact, ils se fendent et éteignent ainsi le feu.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ר''ש בן ננס אומר פורסין עור של גדי וכו'. שאחז בהן את האור. כלומר אפילו כבר אחז בהן את העור מצד אחד פורסין עור הגדי על קצה השני מפני שהעור גדי הוא מחרך ואין האור מלהט אותו וכדי שלא תעבור שם האש:
ועושין מחיצה. לפני האש בכל הכלים אפי' הן מלאים מים בשביל שלא תעבור הדליקה לשם:
והן מתבקעין. מחמת האור לפי שהן חדשים ומכבין הם את הדליקה וקסבר דאפילו במקום הפסד גרם כיבוי אסור ואין הלכה כר' יוסי:
משנה: 81a וּלְשָׁם הוּא מוֹצִיא אֶת כָּל כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ וְלוֹבֵשׁ כָּל מַה שֶּׁהוּא יָכוֹל לִלְבּוֹשׁ וְעוֹטֵף כָּל מַה שֶּׁהוּא יָכוֹל לַעֲטוֹף. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שְׁמוֹנָה עָשָׂר כֵּלִים. וְחוֹזֵר וְלוֹבֵשׁ וּמוֹצִיא וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ עִמִּי:
Traduction
On peut aussi porter là, en ce jour, tous les ustensiles pour la nourriture, ou revêtir n’importe quel vêtement permis, ou s’envelopper de toute étoffe pouvant servir à cet effet. Selon R. Yossé, on n’admet que 18 objets divers d’habillement; mais on peut revenir s’y habiller, emporter ainsi des effets, et dire à d’autres de venir sauver des objets avec lui.
Pnei Moshe non traduit
ולשם. לאותה חצר שמציל למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה:
הוא מוציא גם כן כל כלי תשמישו שצריך לו להשתמש בשבת. וכן לובש הוא מלבושיו כל מה שהוא יכול ללבוש וכו':
ר' יוסי אומר שמונה עשר כלים ממלבושיו כדרך שהוא רגיל ללבוש בחול ולא יותר. וכדקחשיב להו בגמרא וחוזר ולובש ומוציא דברי ר' יוסי הן ואין הלכה כר' יוסי:
ואומר לאחרים בואו והצילו עמי. כלומר כדרך שאני מציל כך תצילו עמי וכל אחד ואחד לובש ומתעטף כפי מה שהוא יכול והרי הן שלו שזוכה מן ההפקר וכדאמרינן גבי מזונות והתם לא תני עמי אלא לכם לפי שלפעמים אינן רשאין להציל את המזונו' כדרך שהוא מציל כגון שהוא לא סעד והן סעדו או להיפך:
הלכה: כֵּינִי מַתְנִיתָא. מִשֶׁיֹּאחַז הָאוּר בָּהֶן. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּשֵׁם רַב. סֵפֶר שֶׁאָחַז בּוֹ הָאוּר מִצַּד אֶחָד נוֹתֵן מַיִם מִצַּד הַשֵּׁינִי. וְאִם כָּבָה כָבָה. אָחַז בּוֹ הָאוּר מִשְּׁנֵי צְדָדִין פּוֹשְׁטוֹ וְקוֹרֵא בוֹ. וְאִם כָּבָה כָבָה. טַלִּית שֶׁאָחַז בּוֹ הָאוּר מִצַּד אֶחָד נוֹתֵן מַיִם מִצַּד הַשֵּׁינִי. וְאִם כָּבָה כָבָה. אָחַז בּוֹ הָאוּר מִשְּׁנֵי צְדָדִין נוֹטְלוֹ וּמִתְעַטֵּף בָּהּ. וְאִם כָּֽבְתָה כָֽבְתָה.
Traduction
Il faut rectifier la Mishna et dire qu’il ne s’agit pas du cas ''où le feu a déjà saisi'', mais avant qu’il prenne, ''on peut étendre une peau''. R. Jérémie ou R. Aba b. Mamal dit au nom de Rav: lorsqu’un livre hébreu se trouve saisi d’un côté par le feu, on peut y mettre de l’eau de l’autre côté, sauf à le laisser s’éteindre ainsi spontanément; lorsque le feu l’a saisi par les 2 bouts, on l’étend pour y lire, et si par cette opération il s’éteint, on en profitera (c’est permis). De même, si un manteau se trouve saisi par le feu d’un côté, on met de l’eau à l’autre bout, et tant mieux si par ce fait ils ‘éteint; si le feu a pris aux 2 bouts, on peut le prendre et s’en envelopper, sans se préoccuper de l’extinction qui en résultera – (572)Suit un passage traduit ci-dessus, (3, 6), fin..
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתניתא משיאחוז האור בהן. כלומר דמפרש לה דהא דקתני שאחז בהן ה''ק אם רואה שיאחיז בהן האור גם על הקצה האחר לפי שכבר אחז בקצה האחד אפילו הכי מותר לפרוס על אותו קצה שלא יאחוז האור בו:
ספר שאחז וכו'. כעין התירא דמתני':
הלכה: רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שְׁמוֹנָה עָשָׂר כֵּלִים. וְאֵילּוּ הֵן. מִקְטוֹרֶן נִיקְלִי וּפוּנְדָא וּפִילִיוֹן וּמַעֲפוֹרֶת וְקוֹלָבִּיֹן שֶׁלְפִּשְׁתָּן וְחַלּוּק שֶׁלְצֶמֶר וּשְׁתֵּי אֶמְפִלִיוֹת שְׁנֵי סַבְרִיקִין וּשְׁנֵי אַבְרִיקִין שְׁנֵי מִנְעָלִין וְכוֹבַע שֶׁבְּרֹאשׁוֹ וַחֲגוֹר שֶׁבְּמָתְנָיו וְסוּדָרִין שֶׁעַל זְרוֹעוֹתָיו.
Traduction
– ''R. Yossé admet 18 objets divers d’habillement''; ce sont: le manteau (570)Le comment. a: mantel. (burnous), la toge (ou brassard, agculh, la ceinture creuse, le turban, pilion, le bonnet phrygien, le gilet (colobium) de lin, la chemise de coton, une paire de chaussons (impilia), une paire de gants,, des caleçons (bracae), 2 chaussures, le heaume en tête, le ceinturon sur les reins, enfin une draperie (sudarium) sur les bras.
Pnei Moshe non traduit
ואלו הן. השמונה עשר כלים מקטורן. בגד העליון מנט''ו בלע''ז. ניקלי הוא אונקלי לבוש הרחב שתחת המקטורן ופונדא אזור רחב שחוגר בו ופיליון הוא הסודר שעל הראש כמו ששנינו בפכ''ט דכלים ומעפורת מה שמתעטף בו סביב הראש וקולבין של פשתן הוא לבוש צר וקצר גוניי''ו בלע''ז וחלוק של צמר לפי מנהגם שעושין אותו של צמר נמי ושתי אמפליאות בתי שוקים קלצונ''ש בלע''ז שני סכריקון פצולייו''ש בלע''ז ושני אבריקין הן בתי רגלים קלצו''ט בלע''ז ושני מנעלים וכובע שבראשו שמשימו תחת הסודר וחגור שבמתניו שחוגר בו על חלוקו מבפנים וסודרין שעל זרועותיו שמכסה בהן הזרועות:
ואומר לאחרים וכו'. לפי שכן דרכן להשאיל כלים בשבת והלכך מצילין הן:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זֵירָא. דְּרִבִּי יוֹסֵה הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הֲוָה סָֽבְרִין מֵימַר. מַה פְלִיגִין מֵימַר רִבִּי יוֹסֵה וְרַבָּנִן. בְּשֶׁעָשָׂה מְחִיצָה שֶׁלְּכֶלִים. אֲבָל עָשָׂה מְחִיצָה שֶׁל מַיִם לֹא. מִן מַה דָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. הָדָא אָֽמְרַה. אֲפִילוּ עָשָׂה מְחִיצָה שֶׁלְּמַיִם הִיא הַמַחֲלוֹקֶת.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ר' שמואל וכו' דר' יוסי היא לאו אהכא קאי אלא לעיל סוף פ' כירה והתם גריס להא על הא דקתני ולא יתן לתוכו מים מפני שהוא מכבה וכדפרישי' שם ואגב מייתי לה נמי הכא כדרך הש''ס הזה דרמז בקצרה:
וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ עִמִּי: שֶׁכֵּן דַּרְכָּן לְהַשְׁאִיל כֵּלִים בַּשַּׁבָּת.
Traduction
– ''On peut dire à d’autres de venir sauver des objets'', car c’est l’usage de prêter des vêtements le samedi.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source